כתבתו של רביב דרוקר בתוכנית “המקור” מאוקטובר 2014 חושפת את הדרך בה צה”ל מדרג את המועמדים לשירות ביטחון וכך ממיין אותם לתפקידים השונים. דירוג זה נקרא קב”א (קבוצת איכות) והוא נקבע על פי ציון מבחן הפסיכוטכני (חצי), צהר- פוטנציאל השכלה (שישית) וצד”כ- ציון דירוג כללי (שליש).

פוטנציאל ההשכלה לפי הנאמר נשען באופן מהותי על מסלול הלימוד לבגרות של המועמד. לדוגמא יבחנו מספר יחידות היחידות במתמטיקה, כאשר יש לזכור כי רק 50% מבתי הספר בארץ מציעים מסלול לימוד של חמש יחידות לבגרות במתמטיקה וכמובן שהדבר קשור קשר הדוק לאיזור גיאוגרפי ומעמד סוציו אקונומי. על פי שיטה זו ציונו של המועמד מדורג על פי “היוקרה” של המסגרת החינוכית בה הוא לומד (בתי ספר אקסטרניים ומקצועיים מדורגים נמוך יותר) ולא על פי הצלחתו במסגרת בהכרח.

על אף שכתבת התחקיר אינה מראה כיצד נתונים סוציו אקונומיים באים לידי ביטוי בקביעת הציון, מרואיינים רבים בינהם ד”ר זאב לרר ופרופסור דניאל כהנמן מצביעים על כך שמתקיימת אפליה מכוונת. עוד מוסיף לרר כי המערכת מנבאת את ההצלחה של המועמדים בתוך המסגרת אך גם מכתיבה אותה במקרים רבים על פי המיון והשיבוץ ועתידם של המועמדים בתפקידים בעלי יוקרה נמוכה.

הצד”כ נקבע על פי שישה קרטריונים- ובינהם מוטיבציה לשירות קרבי, ומה שמוגדר כג”א- גאווה גברית.

אז האם הצבא מסליל? האם הוא משמר את המעמדות החברתיים בחברה שלנו?

לצפייה בתחקיר המקור: “נוסחאת הקב”א נחשפת”